- וו-בונג סה - ריטריט חורף. לאחר ארוחת הבוקר יוצא לדשא מחוץ למבנה המרכזי. האוויר קר וצלול, העננים אפורים ומדי פעם מציצה השמש מבעד לעננים. מותח את הידיים ואת הגוף שקצת כואב לאחר הקידות וישיבת הבוקר. מתחשק לי לעשות סיבוב רגלי קצר ולנשום קצת אוויר מבחוץ. צעדיי לוקחים לוקח אותי לעבר ערימת הקומפוסט שנמצאת בקצה השטח. מין איזור שמגיעים אליו רק אם הולכים לזרוק את הקומפוסט. משהו גורם לי להרים את המבט לאיזור הסבך.לנגד עיני מופיע עדר איילים אוכל מהקרקע. הזמן נעצר. שנייה אחכ הם מבחינים בי, קופצים, רצים ונעלמים לתוך הסבך כלא היו.
גששות

זן וגששות

מפגש

2015 – וו-בונג סה – ריטריט חורף. לאחר ארוחת הבוקר יוצא לדשא מחוץ למבנה המרכזי. האוויר קר וצלול, העננים אפורים ומדי פעם מציצה השמש מבעד לעננים. מותח את הידיים ואת הגוף שקצת כואב לאחר הקידות וישיבת הבוקר. מתחשק לי לעשות סיבוב רגלי קצר ולנשום קצת אוויר מבחוץ. צעדיי לוקחים לוקח אותי לעבר ערימת הקומפוסט שנמצאת בקצה השטח. מין איזור שמגיעים אליו רק אם הולכים לזרוק את הקומפוסט. משהו גורם לי להרים את המבט לאיזור הסבך.לנגד עיני מופיע עדר איילים אוכל מהקרקע. הזמן נעצר. שנייה אחכ הם מבחינים בי, קופצים, רצים ונעלמים לתוך הסבך כלא היו.

 

Tracking in ecology is the science and art of observing animal tracks and other signs, with the goal of gaining understanding of the landscape and the animal being tracked (the "quarry"). A further goal of tracking is the deeper understanding of the systems and patterns that make up the environment surrounding and incorporating the tracker.

 

אייל ספרד

למידה

 

2017 – קורס גששות. חיפוש אחר עקבות וסימנים.

הרוח חזקה והשמש מתחילה לעלות. העיניים על הקרקע היבשה. נשרט דרך המכנסיים במעבר בין שיחים קוצניים. העינים קופצות מנקודה לנקודה ומחפשות דפוס מוכר.

המבט פתוח. כל החושים הנפתחים ונותן למידע מבחוץ לזרום פנימה: ראיה, שמיעה, ריח.
ציפור מרחוק מצייצת בקולניות ומזהירה מפני סכנה מתקרבת. זוית השמש יוצרת צלליות קטנות וחדות בקרקע שיוצרות צורות ודפוסים. המבט נעצר כאשר דפוס מסויים מופיע. אבנים הפוכות, שבילים ראשונים של בעלי חיים שנוצרו לאחר הפעילות בלילה.

גללים ישנים ומפורקים של חזיר, עשב יבש מעוך בצורה של תנועה של חיה יוצרת שבילים בין השיחים.

השקט הכרחי להתבוננות , מתוך השקט צצים הסימנים של מה שהתרחש בעבר, הבסיס שעל גביו בולטים הסימנים. כל שבירה קטנה של ענף, כל צבע שונה של אבן, כל רמיסה של עשב מעידים על תנועה במרחב, על נוכחות שהייתה במקום.
הצבי ישן פה בלילה, אפשר לראות את הרמיסה של העשב שהוא השאיר.
אין שביל שנראה בו את אותו סימן, אין דבר שחוזר על עצמו, האפשרויות הן אינסופיות, אפילו מעבר של אותה חיה תתן בכל פעם מפגש אחר עם המרחב. השטח תמיד חדש ורענן, אין תא שטח שדומה לאחר, אין רגע שדומה לאחר.
התבוננות פתוחה שנותנת תחושת רעננות מתמדת, חידוש, חיים, זרימה.
מחשבה הזורמת שטף המחשבות מפנות מקום להתבוננות
כל סימן מספר סיפור, כל מס סימנים מספרים תסריט,
תחושה של עילוי של משהו שעוד לא ננגע, נצפה, נראה, מה שיוצר חיבור אינטימי עם השטח
זה סיפור שהוא חדש פעמים אחד במינו, לא יחזור על עצמו.

 

כיוון

 

עם הזמן מצטברים ידע ותבונה המבוססים על מאגר של זכרון ונסיון. מפתחת היכולת לחבר נקודות ולפענח עקבות.
טוב לצאת לגשש בשטח עם נושא וכיוונים מוגדרים מראש על מנת ליצור מיקוד באופן החיפוש ולהגדיר את המסגרת בתוכה נעים.
העינים והראש עוקבות אחרי הכיון על פי הנושא וקו המתאר. לרוב מה שקורה זה שצץ משהו אחר לא מצופה, חדש שעולה על המטרה והכיוון במשמעות. זה החדש שמחליף את הישן.

put it all down, return to primary point

הרוח מוחקת את העקבות הישנות בחול ומאפשרת מקום לעקבות חדשות.

אי אפשר לחזור לאותה נקודה בדיוק להתרחשות שהיתה, אחרת לא רואים את מה שנמצא לפניך ומפספסים את מה שחדש ועשוי להתגלות. אי אפשר להאחז או לכפות את הדעה שלך על תנאי השטח, צריך כל הזמן להסתגל לקיים ,אחרת ההתבוננות לא נקיה.
הידע לפעמים מהווה דווקא מכשול כדי להבין את העקבה ומה שהיא באמת. זכרון, ידע מוקדם כופים את המציאות ולאו דווקא פורמים אותה.

 

 

גששות

2018 – מבחן גששות סייברטרקר – מדבר בדרום הארץ, בוקר מוקדם וקריר, עייפות.קבוצה של 20 איש נאספים בדיונה מתחת לעץ היחידי בשטח.

בלי ספרים, בלי מגדירים,, בלחץ של זמן לפתור חידות של עקבות וסימני שדה בשטח. בכל פעם מצביעים על עקבה ומתבקשים לגשת לבוחן ולהגיד לו מה אנו חושבים שזה.
כאשר אין שום עזרים ומגדירים להתמך בהם או מי שאפשר להתייעץ איתו, רק אז מתגלה היכולת האמיתית שלך.
היום מתארך ומתחמם, כל חידה לוקח את הזמן שלה. הולכים בשטח מנקודה לנקודה, השמש כבר מתחילה להקרין את החום שלה ככל שעובר הזמן מתחילה להאסף עייפות, הריכוז יורד.

 

No Eyes No Ears no Nose no Tongue

החיפוש אחר האיל הנעלם
מימי התנ"ך יש תיעוד של אייל הכרמל בישראל והתקיימה אוכלוסיה ענפה שלו בהרי הכרמל. בשל בשרו הטעים והצמר המבוקש שלו הוא הפך להיות מטרה לציד. בשנת 1912 ניצוד האייל האחרון.

החל משנות ה 90 נעשו נסיונות להשיב אותו לטבע הישראלי. במהלך 10 שנים, מדי שנה השיבו לטבע מספר איילים שהביאו מאירופה על מנת שתוכל להתגבש אוכלוסייה ברת קיימה.
התיעוד האחרון היה של נקבת אייל והעופר שלה שנולד בטבע בשנת 2017. פקח רטג ששוחחתי איתו הביע פסימיות לגבי הישרדות האיילים. הוא העריך שהם ככל הנראה נטרפו על ידי תנים.

איל הכרמל הוא חיה מאוד רגישה, חוש הריח שלו מפותח פי חמש מחוש הריח של הכלב. הוא יכול להריח אותך אותך ממרחק של קילומטר וחצי ולהסתתר בסבך מבלי להראות לכן קשה לדעת כמה נותרו מהאוכלוסיה ששוחררה. אחת הדרכים לגלות את הנוכחות שלו היא באמצעות מציאת העקבות שהוא משאיר אחריו.

2018 – יוצא למסע בניסיון למצוא עקבות של אייל הכרמל ולגלות מה עלה בגורל הקבוצה.
מטפס על גבעה סבוכה בחורש טבעי. עצי אורן גבוהים מטילים צל, בצד אחד מדרון תלול שבנוי על סלעי גיר, במרכז שביל. צל לא היו פה אנשים כבר די הרבה זמן. זה טוב כי זה אומר שאולי בעלי החיים מרגישים פה בנוח. נשרט מקיסוסית תוך כדי הליכה בתוך הסבך, מתבונן על הקרקע, החושים מחודדים, מחפש סימן, כל סימן ששונה מפני השטח הרגילים. השביל נהיה יותר צר ותלול. זוחל על הברכיים ונכנס לתוך מערכת שבילים מתחת לשיחים. אולי אוכל למצוא שיירי גללים במקום שבו האייל מסתתר.
תוך כדי ההליכה מבחין בעוד ועוד גללים טריים של חזיר בר מהלילה ומשעות הבוקר. אולי זה לא רעיון כל כך טוב להתקרב למקום שבו היו החזירים בזמן האחרון. בשעות היום הם מסתתרים בסבך בדיוק מהסוג הזה. אני נהייה דרוך, הראיה פתוחה לכל הכיוונים. השמיעה בריכוז מאומץ. הכל מתכנס לרגע הזה.
מתקדם על הברכיים בתוך השיחים, לפתע שומע קול חזק של ענפים נשברים במרחק כמה מטרים ממני. רגע אחרי זה משהו מאוד כבד מתחיל לרוץ ולרמוס את הקרקע שבדרך. בלי לחשוב אני מתחיל לרוץ. למזלי, חזיר הבר שהגעתי למרבץ שלו רץ לכיון ההפוך ממני.

מדי שבוע אני נוסע ליער, סורק לאורך שבילים, מטפס על גבעות ונכנס לסבך.
בכל פעם לפני היציאה לסיור עולה מחדש התקווה למציאת העקבות של האייל. אולי הם נמצאים בשטח שטרם סרקתי אותו. אולי הם יופיעו בחורף כאשר הם יוצאים מהסבך לאכול פטריות ועשב. או דווקא בקיץ כאשר הם יורדים במדרונות למטעי האפרסקים לאכול את העלים הצעירים, בקיץ השבילים הופכים לפודרה והרבה יותר קל להבחין בצורה של העקבות.
הרבה עקבות של בעלי חיים הופיעו בפני בזמן החיפושים: עקבות הגירית בעלת הכרית המעוגלת והציפורניים הארוכות, חזיר הבר הכבד שמשאיר עקבות פרסות עמוקות,עקבות הצבי בעלי צורות הלב, ערימות הגללים שלו ותחנות ההרחה, גומחות של לינת לילה של להקת חוגלות, כף רגל של הדורבן שצורתה כשל תינוק אנושי ומשאיר אחריו סימנים של גרירת קוצים.
הרבה ידע מצטבר בזמן הזה על ההתנהגות של האייל, כל נסיון להבין היכן הוא מסתובב. שיחות אקראיות עם החקלאים בעלי המטעים, עם רינג'רים שומרי טבע. מפגש מרגש במיוחד עם האיש שהיה אחראי לגדל את האיילים בטרם שיחררו אותם לטבע ודמעות בעיניו כאשר הוא מספר עליהם.
שנתיים של חיפוש ועקבות האיילים לא נמצאו.

 

גששות יום

סגירת מעגל

 

בוריסה 2019 – ריטריט קיץ

הליכת אחהצ ביער על השביל בין האורנים הגבוהים. הליכה בטור אחרי המתרגלים. הקרקע רטובה לאחר שהשלג שירד בשבוע האחרון נמס. העיניים עוקבות אחרי סימנים בקרקע. לפתע מופיעות זוג עקבות של אייל כרמל על השביל. מתעכב לרגע, מחייך חיוך קטן וממשיך בהליכה עם הטור.

 

The sound of the water falls. Are the great sutras. Absolutely.

 

גששות במקור נועדה בין היתר נועדה לצוד מזון על ידי מעקב והתשה בשבטים אפריקאיים. האם זה טוב או רע ?
גששות בימינו נועדה בין היתר לאסוף מידע על בעלי חיים באיזורי מחיה שלהם באופן לא פולשני לצורך שימור והגנה. האם זה טוב או רע ?

 

עקבות איל כרמל

 

חלק מהמידע המוצג כאן במאמרים מסויימים נאסף באמצעות מנועי AI ועובר עריכה ותוספות בהתאם לחוויות מהשטח, ידע אישי ונסיון.

המידע מה AI מבוסס על ידע נרחב שנלמד ממגוון מקורות פתוחים, בהם ספרות מדעית, מחקרים, נתונים פתוחים וניסיון בתחום הגששות, זואולוגיה ואקולוגיה . התכנים נכתבים תוך שימוש בידע כללי ואינפורמציה מבוססת, ולא מועתקים או משוכפלים ישירות ממקור מסוים וללא הפרה של זכויות יוצרים

שיתוף

עוד מאמרים

עקבות קוצן זהוב

אחרי השטפונות – קרקע מושלמת לזיהוי עקבות

הקרקע במדבר יהודה ובאזור ים המלח הופכת לגרוסה (בעלת מרקם גרגרי ומושלם לזיהוי עקבות) לאחר שטפונות בגלל כמה גורמים עיקריים: 1. שכבת סחף טרייה ורכה השיטפון מביא איתו משקעים עשירים בבוץ, חרסית וחול שנשטפים מההרים ומערוצי הנחלים. כאשר המים נסוגים,

איך להבדיל בין עקבות של נחליאלי, דוכיפת ועפרוני מצוייץ ?

בלי קנה מידה די קשה להבדיל בין העקבות, אבל לכל ציפור יש מאפיינים ייחודיים שיכולים לעזור לנו להבדיל גם בלי קנה מידה, הנה כמה קריטריונים:עקבות נחליאלי:העקבות מאופיינות בעדינות רבה. האצבעות דקות מאוד ומשאירות חריטה עדינה בקרקע. בדרך כלל ניתן לראות

עקבות אנפה אפורה

מאפיינים ייחודיים של העקבות לפי מיני האנפות הנפוצים בישראל

עקבות אנפית בקר המאפיינים הייחודיים של עקבות אנפות בישראל: אנפה אפורה (Ardea cinerea) גודל העקבות: גדולות ובולטות, אורכן כ-10–12 ס"מ ורוחבן כ-5–6 ס"מ. מאפיינים ייחודיים: אצבעות ארוכות עם סימני ציפורניים חדים בקצה. עקבותיה משאירות הטבעה עמוקה בקרקע בוצית, בשל משקל

עקבות דרור הבית

עקבות ציפורי שיר

מאפייני עקבות של ציפורי שיר מבנה כללי: לציפורי שיר יש ארבע אצבעות: שלוש פונות קדימה ואחת פונה לאחור (אצבע אחורית זו עוזרת להן להיאחז בענפים). האצבעות דקות ועדינות יחסית, עם טביעות טפרים קטנות בקצה. גודל העקבות: עקבות קטנות במיוחד, בדרך

צרו קשר

ספארי גששות פרדס חנה אלונה

הצטרפו לסדנאות גששות בתאי שטח שונים באיזור פרדס חנה אלונה

גששות לילה, גששות חולות ועוד